השפעה רב-כיוונית של פסיכדליה על השקפות פוליטיות

“פסיכדלים הם פלוריפוטנטים פוליטיים: הם יכולים להעצים כל מיני תנועות פוליטיות,
תלוי בנקודת המוצא הפוליטית של היחיד ושל סביבתו – כלומר בסט וסטינג הפוליטיים.”

האם הפסיכדליה היא פוליטית? האם אפשר שפסיכדלים יעצבו את הפוליטיקה? האם פסיכדלים מסוגלים להשפיע על דעות פוליטיות? אם כן, האם הם מזיזים את המשתמשים שמאלה או ימינה? אלה שאלות קשות ושנויות במחלוקת. ההתייחסות אליהן הופכת חשובה יותר ויותר, ככל שהפסיכדליה שבה ונכנסת למיינסטרים.

סקירה מקיפה של הספרות מגלה שסביר להניח שפסיכדלים לא יובילו אותנו לאוריינטציה פוליטית מסוימת. הנחה זו עשויה להוביל לטענה שפסיכדלים הם לא פוליטיים ביסודם. עם זאת, פסיכדלים מילאו תפקיד בולט בתנועות פוליטיות משמאל ומימין, ולכן זוהי סתירה לכאורה. כדי ליישב סתירה זו, נדרשת התבוננות מעמיקה יותר במחקר המדעי ובהיסטוריה הסוציו-פוליטית של פסיכדלים. מכיוון שסתירה זו בלטה במיוחד בהקשר של הפוליטיקה האמריקאית, יתמקד מאמר זה בדיון מנקודת מבט אמריקאית.

שמאל, ימין או ניטרלי?

באורח מסורתי נקשרו פסיכדלים לתרבויות נגד, כמו התנועה ההיפית והאנטי מלחמתית של שנות ה-60. סמל של הֶקשר זה הוא צילום משנת 1969 של מפגין נגד המלחמה, המחזיק שלט שאומר “הפילו LSD, ולא פצצות” (Drop acid, not bombs). בשנה שעברה החזיק אדם שצולם בצעדת מחאה על רצח ג’ורג’ פלויד שלט שעליו נכתב: “שוטרים צריכים לעשות איוואסקה.” סימנים אלה ממחישים כיצד פלג של השמאל הליברטריאני2,1 (ניתן לכנותו “השמאל ההוזה” או “השמאל הפסיכדלי”;3 acid left) תומך זה מכבר בפסיכדלים ככלי הקורא תיגר על אלימות המדינה. יש המרחיקים לכת עוד יותר וטוענים שלפסיכדלים ככלל יש זיקה להשקפות ליברטרניות שמאלניות.

למרבה העניין יש מחקר תצפיתי שהציג את הרעיון הזה. מחקר מ-1971, שערכו מק’גלוטלין ועמיתים (McGlothlin et al.), תיעד קשר בין השימוש הלא-רפואי ב-LSD לבין האמונה באלה: “(1) חופש הפרט בנוגע לתחומים כמו הפלות, הומוסקסואליות ופורנוגרפיה וסובלנות כלפי פעולות מחאה כמו שריפת דגלים; (2) מדיניות חוץ המעדיפה פירוק נשק חד צדדי לטובת שלום עולמי ומיתון הלאומנות.”4 מחקר שערכו בשנת 2006 לרנר וליוורס (Lerner & Lyvers, 2006) הראה שבהשוואה למשתמשים בסמים לא חוקיים אחרים קיבלו משתמשים בפסיכדלים ציונים גבוהים הרבה יותר במדדי “דאגה לזולת”, נמוכים הרבה יותר בעיסוק ב”שגשוג פיננסי” ומעט גבוהים יותר ב”דאגה לסביבה”.5 בשנת 2017 פרסמו נור ועמיתים (Nour et al., 2017) מחקר שהראה ששימוש נטורליסטי בפסיכדלים “ניבא הסתברות חיובית להשקפות פוליטיות ליברליות, פתיחות וקשר לטבע והסתברות שלילית להשקפות פוליטיות סמכותיות.”6

למרות שמחקרים אלה מצביעים על כך שמשתמשים בפסיכדלים בדרך כלל מתואמים עם השמאל הליברטריאני, הממצאים שלהם מציגים מתאם בלבד. כלומר: יכול להיות שאנשים בשמאל הליברטריאני פשוט נוטים יותר להשתמש בפסיכדלים, אלא שאין בכך כדי לשכנע חד משמעית שהפסיכדלים מניעים תזוזה של אמונות לעבר השמאל הליברטריאני. בתקווה לתעד קשר סיבתי פרסמו קרהארט-האריס ועמיתים (Carhart-Harris et al., 2018) תוצאות מניסוי קטן שהראה אצל חולים שקיבלו פסילוסיבין בגלל דיכאון תנועה זעירה לעבר השקפות אנטי-סמכותיות.7 כאן אכן היה הקשר סיבתי בשל אופיו ההתערבותי של המחקר, אבל השינויים היו זעירים מכדי להצביע על מובהקות סטטיסטית.

אף על פי כן בישרו כל המחקרים לעיל גל של התלהבות ב”שמאל הפסיכדלי”, והציגו פסיכדלים כמפתח לאקוטופיה סוציאליסטית (socialist ecotopia). התלהבות זו נתקלה בהתנגדות רבה של מדענים ותיאורטיקנים חברתיים. למשל: הביו-אתיקאי מאוקספורד, אדי ג’ייקובס, העלה במאמרו בסיינטיפיק אמריקן שאלה אתית חשובה: האם יהיה זה מוסרי לתת לאנשים תרופות שיכולות לשנות את אמונות הליבה שלהם?8 הנוירופסיכולוג מאוניברסיטת ג’ונס הופקינס, מתיו ג’ונסון, הגיב לג’ייקובס מעל דפיו של אותו כתב עת. סביר להניח, הוא טען, שעל סמך הנתונים המצויים בידינו לא ישנו הפסיכדלים את אמונותינו. בהקשר זה הדגיש שמחקרו של מק’גלוטלין לא הראה הבדל מרחיק לכת בין אמונותיהם של אלה שקיבלו פסיכדלים כתרופה לאמונות הרווחות באוכלוסייה הכללית. ג’ונסון חיזק בכך את הטענה שהפסיכדלים הם ניטרלים פוליטית, בבקשו לקעקע את הביקורת האידיאולוגית המתריעה מפני פסיכותרפיה פסיכדלית.9

עם זאת, התפקיד הבולט של הפסיכדלים בסביבה הסוציו-פוליטית הכאוטית של ימינו מדליק ללא ספק פעמון אזהרה. ההסתערות האחרונה של סוחר LSD,10 שהכתיר עצמו כשמאן פסיכדלי,11 על הקפיטול בארצות הברית חושפת הצטלבות עוכרת שלווה בין החומרים הפסיכדליים לבין הימין. סופרי ה-Psymposia, בריאן פייס ודייוויד ניקלס, סיפקו לה עדויות רבות: אילי הון רבים מתומכי טראמפ “תרמו” הון עתק לניסויים קליניים פסיכדליים, מה שהביא לכאורה להתמקדות לא מידתית של החוקרים בטיפול באנשי צבא ולהתעלמות מאוכלוסיות מוחלשות.12 פרויקט MK-Ultra ייזכר כדוגמה היסטורית מפחידה של ניסיון ה-CIA (שנכשל) להשתמש בפסיכדליה לשטיפת מוח. חלק מהניאו-פאשיסטים אפילו טענו ש-LSD היה “המפתח לאימוץ האידיאולוגיה הנאצית”.13 באור זה פסיכדלים מתחילים להיראות ככלים פוטנציאליים בשירות קיצוניות ימנית.14

בסך הכל זו תמונה מבלבלת. השמאל הליברטריאני רואה בפסיכדליה “תרופת פלא גיאו-פוליטית”. הימין הסמכותני רואה בפסיכדלים נשק. חוקרים בג’ונס הופקינס מתעקשים שהפסיכדלים ניטרליים פוליטית. מה קורה כאן?

פסיכדלים מקדמים התאמה חברתית

האם לאור חלקם החשוב בתנועות שמאל וימין כאחד ניתן להתייחס לפסיכדלים כניטרליים מבחינה פוליטית? לפני שנענה על שאלה זו, חשוב להבחין בין שתי משמעויות של המונח “ניטרלי”: יכולנו להתייחס לפסיכדלים כניטרליים במובן של היותם לא-פוליטיים או במובן של יכולתם לשמש כלים לכל תנועה פוליטית. הפרשנות הראשונה נראית חסרת אחיזה לאור ההיסטוריה הסוציו-פוליטית העשירה של פסיכדלים. הפרשנות השנייה מתקבלת על הדעת, אך דורשת ראיות רבות יותר. הראיות מעטות עד כה, כפי שציין מתיו ג’ונסון. אבל אפילו ג’ונסון, הנראה כמי שמוביל ניסיון לדה-פוליטיזציה של פסיכדלים, מודה שניתן לנצל אותם כדי לחולל נזק ברור בשל יכולתם להשרות “פלסטיות התנהגותית”. בריאן פייס ניסח זאת בצורה בוטה יותר; הוא טען שפסיכדלים יכולים להפוך אנשים ל”פתאים”.10

קבוצת קרהארט-האריס מנסחת זאת בעדינות רבה יותר. בשנת 2014 פרסמו חבריה מחקר שהראה ש-LSD הופך את המשתמשים בו ניתנים בקלות להשפעה. בניסוי שלהם הם ביקשו ממתנדבים בריאים המשתמשים ב-LSD לדרג באיזו מידה של חיות הם חווים הצעות לדימויים נפשיים שקראו להם הנסיינים. שלא במפתיע הם דיווחו שחוו דימויים נפשיים מציאותיים יותר בהשוואה לקבוצת ביקורת.15 ניתן לראות בממצא זה עדות לכך שפסיכדלים יכולים להקל על שכנוע פוליטי, אף שדימויים נפשיים אינם סַמָּן טוב דיו של דעות פוליטיות.

ראיות טובות יותר נמצאו במחקרים שערכו לאחרונה דורלר ועמיתים (Duerler et al.). הניסוי שלהם הראה ש-LSD מקדם “הסתגלות לדעות שהחזיק האדם מלכתחילה”. תחילה הם ביקשו מהמשתתפים לדרג את איכותה של יצירת אמנות. לאחר מכן הם נתנו להם משוב שהורכב מדירוג ממוצע של ציונים שנתנה ליצירות קבוצה פיקטיבית של 70 משתתפים קודמים. לבסוף הם ביקשו מהמשתתפים לשוב ולדרג את יצירות האמנות. הם מצאו שמשתתפים שהם משתמשי LSD נוטים יותר לשנות את דירוגיהם, כך שיתאימו לדירוג הקבוצה. אבל זה קרה בעצם רק כשדירוג הקבוצה כבר היה קרוב לדירוג המקורי של המשתתפים. כלומר התוצאות מצביעות על כך שפסיכדלים יכולים להשפיע עלינו לשנות את השקפתנו ולהתאימה לנורמה קבוצתית, אך רק אם יש התאמה סבירה ביניהן.16

פסיכדלים כפלוריפוטנטים פוליטיים

אם יאושרו ממצאיו של דורלר, הם יוכלו לבסס את הרעיון שפסיכדלים מחזקים את הלכידות של קבוצות פוליטיות על ידי הנעת אנשים להתאים את דעותיהם לנורמה הקבוצתית. זה יקרה ללא קשר לאידיאולוגיה המסוימת של הקבוצה. הליברלים עשויים להפוך ליברלים יותר בהקשר של תנועה ליברלית, והשמרנים עשויים להפוך שמרנים יותר בהקשר של תנועה שמרנית. לכאורה ניתן לראות את הפסיכדליה ככלי הדוחף להקצנה. אלא שאם פסיכדלים מקדמים רק “אימוץ דעות הדומות לדעותנו המקוריות”, בהקשר של תנועה מתונה גם המתונים יהיו מתונים יותר. כך גם ייפלו קריאות להקצנה על אוזניים ערלות, אם הדעות המקוריות לא היו כאלה. לבסוף, זה אף יסביר את למה אין הדעה משתנה בהקשר של טיפול פסיכדלי – אם מטפלים יונחו שלא להציג את אמונותיהם הפוליטיות, לא ישנו את המטופלים הנטיות האידיאולוגיות שלהם.

שוב אנו רואים שמגוון ההשפעות של הפסיכדלים רחב וכפוף לנסיבות. אפשר לתאר זאת מטאפורית בעזרת מינוח טכני המושאל מביולוגיה: פסיכדלים הם פלוריפוטנטיים – נשאים של מגוון אפשרויות. המילה pluripotent משמשת בדרך כלל בהקשר של חקר תאי גזע. הכוונה היא ליכולתו של תא גזע להתמיין למספר סוגי תאים שונים בהתאם לגורמים הסביבתיים המקיפים אותו. תפיסה זו מתאימה לחלוטין להבנה שפסיכדלים יכולים לעורר מצוקה גדולה או התעלות רוחנית בהתאם לסט ולסֶטינג (Set and Setting), מה שהופך אותם ל”פלוריפוטנטים פסיכולוגיים”. בהתאמה, פסיכדלים הם “פלוריפוטנטים פוליטיים”: הם יכולים לחזק כל מיני תנועות פוליטיות בהתאם לסט ולסטינג הפוליטי. במקרה זה “הסט הפוליטי” הוא הנטייה הפוליטית של האדם, וה”סטינג הפוליטי” הוא הנטייה הפוליטית של הסביבה.

אני מקווה שהצגת מושגים אלה מסייעת להסביר את ההשלכות הפוליטיות המשתנות של פסיכדלים. מחקרי המשך יידרשו לשנות לפי שיטה את הסט והסטינג הפוליטיים של חוויות פסיכדליות, כדי להבהיר כיצד פסיכדלים משפיעים על דעות פוליטיות אינדיבידואליות, ובאופן רחב יותר על מעגלים סוציו-פוליטיים.

למשל: כדי לחקור את ההשפעות של פסיכדלים על דעות פוליטיות אינדיבידואליות, אפשר לשנות את הפרדיגמה ששימשה במחקר של דורלר. המשתתפים יעברו הערכה הנוגעת להשקפותיהם הפוליטיות (הסט הפוליטי), ויתבקשו לדרג הצהרות טעונות פוליטית במקום יצירות אמנות מופשטות. לאחר מכן יוצג משוב קבוצתי הנושא מטען פוליטי (הסטינג הפוליטי), והמשתתפים ידרגו מחדש את ההצהרות. סביר להניח שמשתמשי LSD ישאפו להתאים למשוב הקבוצתי את הדירוג הפוליטי שלהם, כל עוד אין המשוב הקבוצתי שונה דרמטית מהשקפותיהם המקוריות.

כדי לחקור באופן רחב יותר את ההשפעות של פסיכדלים על פוליטיקה, אפשר לערוך סקרים בהשתתפות חברי ארגונים פוליטיים. השאלות בסקרים אלה יבחנו אם נטלו המשתתפים פסיכדלים וכיצד השפיעו אלה על השקפותיהם הפוליטיות. אני משער שמחקרים כאלה עשויים לאשר את כוחם הרב-כיווני של פסיכדלים, לא רק במישור הפסיכולוגי, אלא גם במישור הסוציו-פוליטי.

כתב ויתור : פוסט בלוג זה תורגם ונבדק על ידי מתנדבים. הם אינם מייצגים את Foundation MIND. אם מצאתם/ן טעויות או חוסר עקביות, או אם משהו בתרגום נראה לא ברור, הודיעו לנו על כך – אנו אסירי תודה על כל שיפור . (mailto:[email protected]) אם תרצו לעזור לפרויקט הרב לשוני שלנו, אנא צרו איתנו קשר על מנת להצטרף לקבוצת התרגום של הבלוג של MIND !

הפניות

1. About the Political Compass. 2020. Available at: www.politicalcompass.org/analysis2 Accessed February 26, 2021.

2. Sundstrom W. An Egalitarian-Libertarian Manifesto. 2002. Available at: web.archive.org/web/20131029212045/http://www.scu.edu/ethics/publications/submitted/sundstrom/Sundstrommanifesto.pdf Accessed February 26, 2021.

3. Gilbert J. Psychedelic socialism. 2017. Available at: www.opendemocracy.net/en/psychedelic-socialism/. Accessed February 26, 2021.

4. McGlothlin WH, Arnold DO. LSD Revisited: A Ten-Year Follow-up of Medical LSD Use. Archives of General Psychiatry. 1971;24(1):35-49. doi:10.1001/archpsyc.1971.01750070037005

5. Lerner M, Lyvers M. Values and Beliefs of Psychedelic Drug Users: A Cross-Cultural Study. Journal of Psychoactive Drugs. 2006;38(2):143-147. doi:10.1080/02791072.2006.10399838

6. Nour MM, Evans L, Carhart-Harris RL. Psychedelics, Personality and Political Perspectives. Journal of Psychoactive Drugs. 2017;49(3):182-191. doi:10.1080/02791072.2017.1312643

7. Lyons T, Carhart-Harris RL. Increased nature relatedness and decreased authoritarian political views after psilocybin for treatment-resistant depression. J Psychopharmacol. 2018;32(7):811-819. doi:10.1177/0269881117748902

8. Jacobs E. What if a Pill Can Change Your Politics or Religious Beliefs? 2020. Available at: www.scientificamerican.com/article/what-if-a-pill-can-change-your-politics-or-religious-beliefs/. Accessed January 16, 2021.

9. Johnson M. There’s No Good Evidence That Psychedelics Can Change Your Politics or Religion. 2020. Available at: www.scientificamerican.com/article/theres-no-good-evidence-that-psychedelics-can-change-your-politics-or-religion/. Accessed January 16, 2021

10. Pace B. Turn Off Your Mind, Relax—and Float Right-Wing? 2021. Available at: www.psymposia.com/magazine/turn-off-your-mind-relax-and-float-right-wing/. Accessed February 14, 2021

11. Pace B. Jake Angeli: The Psychedelic Guru Who Stormed the Capitol. 2021. Available at: www.psymposia.com/magazine/jake-angeli-psychedelic-shaman-capitol-insurrection-trump/. Accessed January 16, 2021

12. Nickles D. We Need to Talk About MAPS Supporting The Police, The Military, and Violent White Supremacism. 2020. Available at: www.psymposia.com/magazine/acab/. Accessed February 26, 2021.

13. Evans R. From Memes to Infowars: How 75 Fascist Activists Were “Red-Pilled”. 2018. Available at: www.bellingcat.com/news/americas/2018/10/11/memes-infowars-75-fascist-activists-red-pilled/. Accessed February 26, 2021.

14. Pace B. Lucy In the Sky with Nazis: Psychedelics and the Right Wing. 2020. Available at: www.psymposia.com/magazine/lucy-in-the-sky-with-nazis-psychedelics-and-the-right-wing/. Accessed January 16, 2021

15. Carhart-Harris RL, Kaelen M, Whalley MG, Bolstridge M, Feilding A, Nutt DJ. LSD enhances suggestibility in healthy volunteers. Psychopharmacology. 2015;232(4):785-794. doi:10.1007/s00213-014-3714-z

16. Duerler P, Schilbach L, Stämpfli P, Vollenweider FX, Duerler KH. LSD-induced increases in social adaptation to opinions similar to one’s own are associated with stimulation of serotonin receptors. Sci Rep. 2020;10(1):12181. Published 2020 Jul 22. doi:10.1038/s41598-020-68899-y