insights psychedelic therapy filtered
Jannis Ulke, M.Sc.

Ph.D. Candidate

Jannis Ulke's research at Charité University Berlin focuses on the role of insulin resistance in neuroplasticity and depression.

View full profile ››

Edited by Abigail Calder & Clara Schüler

Our work at MIND relies on donations from people like you.
If you share our VISION and want to support psychedelic research and education, we are grateful for any amount you can give.
   Donate
    8380596716
  • Essay
  • 8 minutes
  • נובמבר 6, 2020
Share:

This post was the winner of the 2020 uniMIND Blog Post Award.

Disclaimer: This blog post translation has been contributed and reviewed by volunteers. The contributors do not represent the MIND Foundation. If you find mistakes or inconsistencies, or if something in the translation seems unclear, please let us know – we are thankful for any improvements.
If you want to help with your linguistic skills, please write to the same link and join the blog post translators!

״… חשתי שאני יכול לראות [את מערכות היחסים בחיי] בבהירות, אולי בפעם הראשונה. קיבלתי תובנות חדשות. זה היה כאילו הכיסויים מעל עיניי ירדו, ויכולתי לראות דברים כפי שהם באמת״.1

הננו עדים ל״רנסנס פסיכדלי״, כשיותר ויותר מחקרים מוכיחים את השפעתן החיובית של חומרים פסיכדליים לטיפול במנעד רחב של הפרעות נפשיות הכוללות דיכאון2, חרדות3, הפרעת לחץ פוסט טראומטית (PTSD)4 והתמכרות5. מנות מעטות של תרכובות אלו- ולעיתים רק מנה אחת- יכולות לתרום מבחינה פסיכולוגית גם לטווח הרחוק. מאמצים אדירים הושקעו בכדי להבין את המנגנונים שמאחורי חומרים אלו ומשמעות תרומתם הטיפולית. מחקרים עדכניים מציעים שיעילות החומרים הפסיכדליים תלויה בעוצמתם של אירועים סובייקטיביים שקורים למטופל3,6. חומרים פסיכדליים לרב מעניקים חוויה עמוקה, דרכה אנשים יכולים לקבל תובנות חדשות לגבי מצב תודעתם, נפשם והקשרים החברתיים בהם הם מעורבים. במאמר זה, ברצוני לבחון כיצד חומרים פסיכדליים יכולים לקדם תובנות פסיכולוגיות, ולטעון בעזרת הוכחות מדעיות עדכניות שתובנות אלו יכולות להוביל לשינוי נפשי לטווח הארוך. 

הגדרתה של ״תובנה״

עולם המושגים הפסיכולוגי עדיין לא הציע הגדרה למושג ״תובנה״7 שהתקבל על פי רב. עם זאת, יש המשתמשים במושג זה בתחום המחקר הפסיכדלי, אך הוא עודנו עמום למדי. תובנה לרב מפורשת כהבנה פתאומית, מעין אאוריקה אישית, המאפשרת לאינדיבידואל ״לפתור בעיה או לחוות תופעה באופן שונה״.7,8 לרב מדובר על רמה מוסיימת של ידיעת- העצמי או מודעות עצמית, בעיקר בהקשר של הפרעות פסיכוטיות.9 קבלת תובנות הוגדרה כהבנה פסיכואנליטית או כסוג של ידיעה התנסותית, דרכה אדם יכול להיות מודע יותר או מודע מחדש לרגשות, התנהגויות, אמונות, זכרונות ומערכות יחסים.7,10 בעוד תאוריקנים אחדים טוענים כי ״תובנה״ נרדפת ל״שינוי״10, עבור אחרים תובנה כשלעצמה אינה מספיקה בכדי להוביל לשינוי11.

משמעותן של תובנות תוך שימוש בחומרים פסיכדליים

מרבית המשתתפים במחקרים פסיכדליים מדווחים על שינוי פתאומי, במהלכו דברים נראים בפרספקטיבה חדשה. הם מרגישים שנהיו מסוגלים להבין בבהירות חסרת תקדים את דפוסי החשיבה וההתנהגות שלהם, ואת מערכות היחסים שבחייהם:

״חשבתי על מערכות יחסים שהיו לי עם אנשים אחרים וחשתי שאני לראות אותן בבהירות, אולי בפעם הראשונה. קיבלתי תובנות חדשות. זה היה כאילו הכיסויים מעל עיניי ירדו, ויכולתי לראות דברים כפי שהם באמת.”1
״ההרגשה היתה כאילו לקחת את הקפסולה היה לקחת איתי למסע את הפסיכותרפיסט שלי״.1

אחרים דווחו שחשו שהבינו לעומק שאלות פילוסופיות12 כמו מהי משמעות החיים, טבעה של התודעה, או יחסם לטבע:

״בעבר נהניתי מהטבע, אבל עכשיו אני מרגיש חלק ממנו. לפני כן הטבע היה ״משהו״, הסתכלתי עליו כאילו היה בטלויזיה או בציור. פתאום, נהייתי חלק ממנו. לא היתה הפרדה או הבחנה. נהייתי הדבר עצמו״.1

מחקרים מדעיים על תובנות פסיכדליות

רבים מתארים את חווית השימוש בחומרים פסיכדליים כאחת החוויות המשמעותיות ביותר בחייהם13. יתרה מכך, מחקרים שנעשו בשימוש בחומרים פסיכדליים מצאו שהמשתתפים בהם מעידים על שיפור כללי בסיפוק שהם חווים בחייהם, שינוי לטווח הרחוק בהתנהגותם, וכי האופן שבו הם מתבוננים על העולם נהיה חיובי יותר14,15,16. יותר ויותר הוכחות מראות כי  השגת תובנה פסיכולוגית משחקת תפקיד מרכזי בתיווך השפעות חיוביות אלה.

במחקרים שנעשו לאחרונה, תובנות שנתקבלו תוך שימוש בפסיכדליים (psychedelic-occasioned insights) קושרו באופן הדוק עם ירידה בדכאון וחרדה 14,17,18. תובנות פסיכדליות יכולות להוות יתרון גם בטיפול באלכוהליזם: ככל שהחוויה הפסיכדלית שחוו היתה משמעותית עבורם, כך ניתן היה לצפות ירידה בצריכת האלכוהול13. תוצאות דומות התקבלו גם בנוגע להתמכרות לעישון טבק19.

מחקר נוסף הראה כי תובנות המושפעות משימוש בפסיכדליים יכולות לנתב שינויים אישיותיים אצל אנשים הסובלים מדיכאון. הרמה בה התקבלו והורגשו תובנות במהלך טיפול בפסילוסיבין (Psilocybin) קושרה עם עלייה במוחצנות (extraversion) וירידה בנוירוטיות. פירוש הדבר הוא שאלו שהששתפו במחקר העידו כי נהיו יותר חברותיים, נינוחים, נלהבים ובני שיחה פעילים יותר מכפי שהיו לפני הניסוי. כמו כן, הם העידו על פחות שינויים קיצוניים במצב הרוח, ועל ירידה בתחושות כמו דאגה, כעס, אשמה ובדידות20.

השפעות פסיכדליות על המוח מעודדות תובנות ספונטניות

קיים קונצנזוס בעולם הפסיכותרפיה בנוגע לתובנות ספונטניות ויכולתן לעודד שינוי ברמה הטיפולית. עם זאת, פחות ברור מדוע תובנות פתאומיות מגיעות במהלך טריפים פסיכדליים, ואף פחות מדוע וכיצד תופעות אלו יכולות להוביל לשינויים ארוכי טווח, או באיזה אופן כל אלו משפיעים על המוח. פסיכדליים קלאסיים כמו LSD או פסילוסיבין מבטאים את השפעתם הפסיכואקטיבית תוך סטימולציה של Serotonin 2A receptors (5HT2ARs) במוח. קולטנים אלו מבוטאים בכמות גבוהה בקליפת המוח, בעיקר באזורים המדורגים גבוה בהיררכיית התפקוד המוחי כגון Default mode network (DMN).

ה-DMN נחשב למעורב בתהליך בו אדם חושב על עצמו ועל אחרים וכן קשור בזכרון העבר ותכנון העתיד21. בנוסף, אזור זה מעורב גם בנרטיבים שאנו מספרים לעצמנו לגבי האופן שבו אנחנו תופסים את העולם. DMN פעיל יתר על המידה מוכר בהפרעות פסיכיאטריות כגון דיכאון, מה שיכול להתבטא במניעת היכולת של אדם להעריך מחדש את מערך אמונותיו. מניעה זו עלולה להוביל לדיכוי של מידע השוכן באזורים עמוקים יותר של המוח (לדוגמה המערכת הלימבית, הקשורה בעיבוד רגשי)22.

תיאוריה עדכנית מפי חוקרי המוח רובין ל. קרהארט-האריס (Robin L. Carhart-Harris) וקארל ג’. פריסטון (Karl J. Friston) מציעה כי סטימולציה של קולטנים מסוג 5HT2ARs ע״י פסיכדליים משבשת שכבות עליונות במוח כגון ה-DMN ויוצרת גמישות (פלסטיות) מוחית. פירוש הדבר הוא שהבטחון שאדם חווה בנוגע לדעות ואמונות קדומות נהיה רפוי יותר, וכך מתאפשרת הערכה מחודשת שלהן. זאת בשל הגירוי החושי והמידע המגיע משכבות עמוקות יותר של רקמת המוח22. במילים אחרות, חומרים פסיכדליים מאפשרים שינויים חדים בחיווט שבמוח, וכך מתאפשרת קבלה של מידע מודחק. כל אלו מזמינים אל האינדיבידואל פרספקטיבה חדשה, המבוטאת לרב כתובנה פתאומית.

כיצד תובנות יכולות להוביל לשינוי לטווח הרחוק

המצב התודעתי אליו נכנס הפרט במהלך מפגש פסיכדלי גם הוא בעל חשיבות עליונה בכל הנוגע להופעת תובנות. במחקרים בליווי פסיכדליים, מומלץ למשתתפים לנסות להשהות את החשיבה האנליטית שלהם ולהרשות לעצמם, עד כמה שניתן, להתחבר לחלק הסקרן והפתוח מחשבתית שבתוכם. משפט חוזר, כמו מנטרה, בעולם הטיפול הפסיכדלי הוא ״תנו אמון, הרפו, היו פתוחים״23. אם מטופלים במהלך טיפול בפסיכדליים מגיעים עם כוונה להיכנע אל ההווה ומרשים כניסה לכל חוויה שמגיעה אל תודעתם, סביר להניח שתובנות עמוקות יגיעו כתוצאה מכך.

למרות כל זאת, גם החוייה הכי משמעותית ומלאת תובנות יכולה להתפספס ולהפוך לחסרת משמעות בטווח הארוך. על כן, חשוב מאד להבין מהן הסיבות שבעקבותן חוויה מסוג זה יכולה להניב פרי. הפסיכולוגים מילר וס׳דה-באקה (Miller and C’de Baca) מתארים תופעה לה הם קוראים ״שינוי קוונטי״. פירוש הדבר הוא שחוויות מסויימות יכולות להוביל לתמורה פתאומית ברגשות, ערכים, בתנהגות ובמערכות היחסים של אנשים24. רב השינויים הקוונטים הנם בעלי מאפיינים דומים: הם 1) מגיעים בפתאומיות 2) מאופיינים ברגשות חיוביים עזים 3) משאירים את האדם בתחושה שדבר מה יוצא מגדר הרגיל התרחש 4) מובילים לשינוי לטווח הארוך. באופן דומה לחוויות שהתקבלו תוך שימוש בפסיכדליים, שינויים קוונטים מאופיינים בתובנות עמוקות או חוויות  מיסטיות, כמו תחושה של התעלות (transcending), תחושה של אחדות עם כל בני האנוש, ותחושה ספונטית של ״ידיעתה של אמת חדשה״25.


הדמיון המובהק שבין תחושות אלו לשינוי קוונטי יכול להועיל בפענוח יכולתן של החוויות הפסיכדליות לשנות באופן מהותי את חייהם של אנשים. כשתובנות פסיכולוגיות מלוות ברגשות חזקים, מעוררי התפעלות, מיסטיים, הפוטנציאל לשינוי גדול יותר מאשר הפוטנציאל הטמון בכל אחת מן התחושות או הרגשות הללו בנפרד. כאן חשוב לציין שכל תובנה חייבת להיות משולבת (integrated) בצורה נכונה, משמע התבוננות פעילה בחוויה של אדם וחיפוש כיצד להופכה למעשית, בכדי להחיל שינוי לטווח הרחוק. תהליך זה של תגובה חוזרת ונשנית על מנת להטביע את השינוי דורשת שיתוף פעולה של אחרים: משפחה, חברים, מטפלים. לצערנו, עזרה זו לעתים מוזנחת, מה שמשאיר הרבה מהפוטציאל הטרנספורמטיבי של פסיכדליים לא מנוצל.

אמיתותן של תובנות והשלכותיה על בריאות הנפש

בהתחשב בעומקים ובמעטה המיסטי שחוויות פסיכדליות נושאות בחובן, אין זה מפתיע שיציאה מהטריפ הפסיכדלי עלולה להיות מלווה באמונות על טבעיות ולא הגיוניות12. זאת במיוחד כאשר חומרים אלו נצרכים באופן שטתי ולא מבוקר26. ביסוס רווחתו הנפשית של אדם על יסודות שקריים עלולה להוביל למצב נפשי לא יציב, ולכן נדרש לדאוג שתובנות המגיעות בהקשר זה תהיינה מובססות במציאות. אם כך עולה השאלה: מהי אמיתותן של תובנות העולות משימוש בפסיכדליים?

ספק רב קיים באם חוויה פסיכדלית אכן יכולה להביא אדם לכדי הבנה אמיתית ומלאה של טבע היקום, או לספק הוכחה לתופעה כמו ״תודעת-על״ (כפי שנטען לא פעם על ידי חובבי שימוש בפסיכדליים). ועם זאת, גם תגליות שמקורן אינו מציאותי יכולות להוביל לתוצאות חיוביות משום שהן יכולות לשנות עמוקות את תפיסת עולמו של אדם, דבר שיכול להוביל לפעילות קוגניטיבית, רגשית וחברתית טובה יותר27. באופן כללי, הפתיחות המלווה בחוויה זו יכולה לטפח סקרנות ולהוביל למעורבות רבה יותר בעולם ומקורות הידע שהוא מציע27.

למרות שישנם אנשים שיכולים להרוויח- מנקודת מבט פסיכולוגית- מתובנות שנחשבות כוזבות, לעתים קרובות תובנות אלה יכולות להפחית את הקשר עם המציאות והסביבה ולפגוע ביכולת ליצור ייצוג אמין של העולם. באופן כללי, מבנה נפשי מחובר לאומדן הגיוני של המציאות נוטה להיות אמין יותר ולכן להביא תועלת גדולה יותר לבריאות הנפש. לכן, מומלץ לעגן את התובנות עם ראש פתוח אך ביקורתי לגבי יסודות על-טבעיים ואשליות. הפילוסוף כריסטופר א.ר לת׳בי (Christopher E. R. Letheby) טוען באריכות במאמרו כי טוב להכיל את חוויותיו העמוקות והמיסטיות של אדם, אך בקונטקסט טבעי, ללא אלים, נשמות, חייזרים או מציאויות על טבעיות 28.

מסקנה

חומרים פסיכדליים יכולים לעורר חוויות טרנספורמטביות באופן פתאומי. חוויות עוצמתיות שכאלה יכולות להגיע רק אחרי שנים, אם בכלל, במהלך טיפול פסיכולוגי. אותן תובנות אליהן מגיעים אלו שצרכו חומר פסיכדלי אינן ביטוי בלעדי של ידע חדש, אלא בעיקר של סדר תודעתי חדש. סדר זה יכול לשפר באופן דרסטי את רווחתם הנפשית. חומרים פסיכדליים יכולים לסייע בקבלת תובנות ופרספקטיבה חדשה תוך שינוי בחיבורים ובתבניות במוח האחראים על תפיסת העצמי. משום כך, חומרים פסיכדליים יכולים לאפשר מרפא למחשבות הרסניות, לדפוסי התנהגות פגומים, אך רק כאשר השימוש נעשה באופן מבוקר. מחקרים נוספים בנושא יראו כיצד נוכל לעצב באופן אופטימלי את החוויה הטיפולית הפסיכדלית שתכלול: הכנה (preparation), מינון (dose), מערך (setting), ושילוב (integration) באופן שיקדם תובנות פסיכולוגיות מיטיבות. בנוסף, החברה בה אנו חיים נדרשת ליצור מרחבים בטוחים בהם החוויה הפסיכדלית יכולה להיות מתווכת באופן זהיר,  ושחומרים אלו יהיו שמישים באופן בטוח וחוקי, על מנת לסייע לאנשים להתוודות לעצמם ולהשתנות לטובה.

Find out more about uniMIND

This blog post was the winner of the uniMIND blog post award, in which members of uniMIND groups from all over Europe submit essays to the MIND Blog. Jannis is a member of the uniMIND group in Berlin.

Find out more about uniMIND
Our work at MIND relies on donations from people like you.

If you share our vision and want to support psychedelic research and education, we are grateful for any amount you can give.

References
  1. Watts, R., Day, C., Krzanowski, J., Nutt, D. & Carhart-Harris, R. Patients’ accounts of increased “connectedness” and “acceptance” after psilocybin for treatment-resistant depression. Journal of Humanistic Psychology 57, 520–564 (2017).
  2. Carhart-Harris, R. L. et al. Psilocybin with psychological support for treatment-resistant depression: six-month follow-up. Psychopharmacology (Berl) 235, 399–408 (2018).
  3. Griffiths, R. R. et al. Psilocybin produces substantial and sustained decreases in depression and anxiety in patients with life-threatening cancer: A randomized double-blind trial. J Psychopharmacol 30, 1181–1197 (2016).
  4. Mithoefer, M. C., Wagner, M. T., Mithoefer, A. T., Jerome, L. & Doblin, R. The safety and efficacy of ±3,4-methylenedioxymethamphetamine-assisted psychotherapy in subjects with chronic, treatment-resistant posttraumatic stress disorder: the first randomized controlled pilot study. J Psychopharmacol 25, 439–452 (2011).
  5. Johnson, M. W., Garcia-Romeu, A., Cosimano, M. P. & Griffiths, R. R. Pilot Study of the 5-HT2AR Agonist Psilocybin in the Treatment of Tobacco Addiction. J Psychopharmacol 28, 983–992 (2014).
  6. Roseman, L., Nutt, D. J. & Carhart-Harris, R. L. Quality of Acute Psychedelic Experience Predicts Therapeutic Efficacy of Psilocybin for Treatment-Resistant Depression. Front. Pharmacol. 8, (2018).
  7. Levitt, H. M. The Transformational Experience of Insight: A Life-Changing Event. J Constructivist Psychology (2010).
  8. Weisberg, R. W. Toward an integrated theory of insight in problem solving. Thinking & Reasoning 21, 5–39 (2015).
  9. Fennig, S., Naisberg-Fennig, S. & Craig, T. J. Assessment of insight in psychotic disorders. Isr J Psychiatry Relat Sci 33, 175–187 (1996).
  10. Miller, J. M. Knowing and not knowing. Some thoughts about insight. Psychoanal Study Child 55, 220–237 (2000).
  11. Nonfiction Book Review: Talk Is Not Enough: How Psychotherapy Really Works by Willard Gaylin, Author, M. D. Willard Gaylin, Author Little Brown and Company ISBN 978-0-316-30308-8.
  12. Shanon, B. The Antipodes of the Mind: Charting the Phenomenology of the Ayahuasca Experience. (Oxford University Press, 2002).
  13. Garcia-Romeu, A. et al. Cessation and reduction in alcohol consumption and misuse after psychedelic use. J Psychopharmacol 33, 1088–1101 (2019).
  14. Griffiths, R. R., Richards, W. A., McCann, U. & Jesse, R. Psilocybin can occasion mystical-type experiences having substantial and sustained personal meaning and spiritual significance. Psychopharmacology (Berl.) 187, 268–283; discussion 284-292 (2006).
  15. Ross, S. et al. Rapid and sustained symptom reduction following psilocybin treatment for anxiety and depression in patients with life-threatening cancer: a randomized controlled trial. J. Psychopharmacol. (Oxford) 30, 1165–1180 (2016).
  16. Schmid, Y. & Liechti, M. E. Long-lasting subjective effects of LSD in normal subjects. Psychopharmacology (Berl) 235, 535–545 (2018).
  17. Carbonaro, T. M., Johnson, M. W., Hurwitz, E. & Griffiths, R. R. Double-blind comparison of the two hallucinogens psilocybin and dextromethorphan: similarities and differences in subjective experiences. Psychopharmacology (Berl.) 235, 521–534 (2018).
  18. Davis, A. K., Barrett, F. S. & Griffiths, R. R. Psychological flexibility mediates the relations between acute psychedelic effects and subjective decreases in depression and anxiety. Journal of Contextual Behavioral Science 15, 39–45 (2020).
  19. Garcia-Romeu, A., Griffiths, R. R. & Johnson, M. W. Psilocybin-occasioned Mystical Experiences in the Treatment of Tobacco Addiction. Curr Drug Abuse Rev 7, 157–164 (2015).
  20. Erritzoe, D. et al. Effects of psilocybin therapy on personality structure. Acta Psychiatr Scand 138, 368–378 (2018).
  21. Andrews-Hanna, J. R. The Brain’s Default Network and its Adaptive Role in Internal Mentation. Neuroscientist 18, 251–270 (2012).
  22. Carhart-Harris, R. L. & Friston, K. J. REBUS and the Anarchic Brain: Toward a Unified Model of the Brain Action of Psychedelics. Pharmacol Rev 71, 316–344 (2019).
  23. Richards, W. A. Sacred Knowledge: Psychedelics and Religious Experiences. (Columbia University Press, 2016). doi:10.7312/rich17406.
  24. Miller, W. R., C’Debaca, J. & Baca, J. C. Quantum Change: When Epiphanies and Sudden Insights Transform Ordinary Lives. (Guilford Pubn, 2001).
  25. Miller, W. R. The Phenomenon of Quantum Change. Journal of Clinical Psychology 60, 453–460 (2004).
  26. Johnson, M. W., Richards, W. A. & Griffiths, R. R. Human hallucinogen research: guidelines for safety: Journal of Psychopharmacology (2008) doi:10.1177/0269881108093587.
  27. Letheby, C. The epistemic innocence of psychedelic states. Consciousness and Cognition 39, 28–37 (2016).
  28. Letheby, C. The Philosophy of Psychedelic Transformation. Journal of Consciousness Studies 22, 170–193 (2015).